Menu

בשר הורג!

בשר הורג!

(הוא לא, אבל לעיתונים הכותרת הזאת מצליחה להביא המון חשיפה, אז למה שאני לא אשתמש בטריק הזה….)
לאחרונה התבשרנו מעל דפי העיתון על מחקר חדש ועדכני (אפריל 2017) שמצא כי צריכת בשר מעלה את הסיכון לתחלואה בתשע מחלות קשות ב25%!!!. באסה לנו, הגיע הזמן לעבור לטבעונות.
האמנם?

איך עיתונאי בריאות פועלים?

כשעיתונאי מקבל כתבה, הדבר הראשון שהוא עושה זה לקרוא את מסקנות החוקרים "The results show increased risks of all cause mortality and death due to nine different causes associated with both processed and unprocessed red meat", ואז לכתוב כותרת מפוצצת שתמשוך קוראים " הוכחה נוספת, בשר אדום מגביר את הסיכון ל-9 מחלות מסכנות חיים".
איפה פה הבעיה? שהוא לא טרח לקרוא את המחקר. למה? כי אין לו עורך מדעי, ובד"כ אין לו גם שום הכשרה או ידע בקריאת מאמרים מדעיים. איך אנחנו יודעים? כי זה התיאור שהוא כותב על עצמו: "עורך, כותב ובעיקר יוצר עם המון ניסיון במגוון עולמות תוכן – בין היתר כקופירייטר, מנהל מדיה חברתית ועורך" (מאור מואיגר). בסעיף ההשכלה הוא לא מפרט שום השכלה כלשהי.
אז בואו אנחנו נעזור למאור, ונעבור ביחד על המחקר.
* אגב, גם לנו, רמי ואיתן, אין השכלה פורמאלית באקדמיה או בקריאת מחקרים.

איך צריכים לקרוא מחקר?

בשלב הראשון כשניגשים למחקר, אנחנו ננסה למצוא את ה-full text. לשמחתנו, המחקר הזה פורסם באופן מלא, כך שיקל על כולנו לעבור עליו בפירוט.

מתחילים בהכרת הנושא ה-introduction, שם החוקרים מספרים לנו קצת על הסיבות לבחירת נושא המחקר הזה, מספקים קצת רקע, ומניחים את הבסיס להמשך המאמר. החלק הזה פחות מעניין אותנו מבחינה מחקרית, אבל הוא מסייע להעיד על ההטיה המוקדמת שאיתה החוקרים הגיעו למחקר.

שיטות מחקר

הסעיף השני, methods, נותן לנו מידע על מקור המחקר, גודל המדגם, ואוכלוסיית המחקר. במקרה שלפנינו, נגלה שהמחקר גוזר נתונים ממחקר שאלונים רטרופרספקטיבי, כלומר מחקר שבו אוכלוסיית המחקר מילאה שאלון תזונה על תזונתם ב12 החודשים האחרונים, ואז נאספו נתוני התחלואה והמוות שלהם 16 שנים אח"כ (ומעניין כמה דברים השתנו בתקופה הזאת…).

למה זה בעייתי?
א. כי אנשים לא זוכרים בצורה מהימנה מה וכמה הם אכלו בשנה האחרונה.
ב. כי אנשים סובלים מהטיות במילוי שאלונים (אני זוכר שאכלתי המבורגר פעמיים ביום, אבל אני לא רוצה להראות גרגרן אז אני ארשום שאכלתי רק פעם בשבוע).
ג. כי אנשים משקרים.

גם השאלון עצמו הוא מאוד בעייתי. כמות השאלות הגדולה מובילה לזה שהחוקר יכול לנתח את הנתונים איך שבא לו. נניח שאני רוצה לקבוע מה זה בשר מעובד. זה יכול להיות נקניק, אבל זה יכול להיות גם נקניקיה בלחמניה (מה שמוסיף ערפלנים לנתונים), ואפילו פיצה עם בשר. בקיצור, בשר מעובד לרוב נחשב בשר שמגיע עם כמות גדולה של קמח לבן ותוספים שאינם קשורים כלל לבשר (קטשופ, מיונז וכו') שעלולים להטות את התוצאות.
בעיה נוספת היא שאם נסתכל על השאלון עצמו נראה שהחלק שמוקדש לבשר מתחיל רק באמצע השאלון (בדף 14 מתוך 36), זה כבר שלב שאנשים קצת מותשים ומתחילים להפחית את דיוק התשובות שלהם, ואף לענות בצורה רנדומלית.

בהמשך נמצא סעיף שמפרט את שיטות האנליזה, שיטות הניתוחים הסטטיסטיים, שיטות המעקב אחרי התחלואה וכו,. לא ניכנס לזה, זה פחות רלוונטי והטקסט הזה כבר מספיק ארוך.

ניתוח הנתונים

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף חשוב, הניתוח הסטטיסטי. למה הוא חשוב? כי כאן אנחנו רואים בדיוק איפה החוקרים בודקים נתונים שאח"כ לא באמת מאומתים ע"י המסקנות שלהם.
למשל: "associated with both processed and unprocessed red meat" במסקנות החוקרים, כלומר ראינו עליה בסיכון בצריכת בשרים מעובדים ולא מעובדים. אבל אם נקרא את הטקסט לעומק, נגלה ש: " as the meat sources of nitrate and nitrite are almost entirely from processed meat, we tested the mediation of these two compounds only for processed red meat." כלומר הם הפעילו את מודל הבדיקה שלהם רק על בשרים מעובדים!.

תוצאות

ולבסוף נגיע לשלב התוצאות. בתחום מחקרי התזונה יש מונח שנקרא "הטיית הקפדן". כלומר אנשים שמודעים יותר לבריאות שלהם (ולכן אוכלים בריא יותר, מתאמנים יותר, פחות מעשנים, מגיעים יותר לרופא ויותר מוקדם, וכו,) גם צורכים כמויות יותר קטנות של בשר. האם הם בריאים יותר בגלל צריכת הבשר המופחתת, או בגלל שאר הפרמטרים? והנה אנחנו מגלים בשלב התוצאות: " Participants with higher red meat consumption were more likely to be male, non-Hispanic white, and current smokers and to have diabetes, poor or fair perception of their health status, and less physical activity. They were also less likely to have high socioeconomic status scores and to be college graduates or postgraduates" כלומר אלו שאכלו יותר בשר היו אנשים פחות משכילים (ולכן פחות מבוססים כלכלית), יותר מעשנים, יותר סובלים מסכרת, ופחות מודעים לבריאות שלהם. זה בלבד מטה את התוצאות בצורה חמורה.

 

מסקנות

ולסיום, החוקרים מסיימים את המסקנות שלהם ב: "by heme iron and nitrate/nitrite from processed meat" כלומר החוקרים החליטו שהגורם לעליה בתמותה הוא בגלל הניטריטים/ניטראטים בבשר, וכן בברזל hem (כן, אותו ברזל שנמצא בכל תא בגוף שלנו) למרות ששום דבר במחקר הזה חוץ מקורולציה (קשר) שהם החליטו שקיימת לא מעיד על הנזק.

סיבות וקשרים

להדיוטות אלו הם דברים דומים וכמעט זהים. אולם למדען מדובר בשני דברים שונים מאוד!
סיבה (או קשר סיבתי) – גורם א' מוביל לגורם ב'. זהו המצב הנוח ביותר למדע יישומי מאחר וזה מאפשר הצצה למנגנון. בצורה זו ניתן למנוע את ב' (אם הוא שלילי) או להעצים אותו (אם הוא חיובי). אבל קשה להראות קשר סיבתי ויש צורך לתכנן מחקרים מאוד קפדניים.
קשר בין שני גורמים – שני דברים אלו נמצאו יחד. אין אנו יודעים אם האחד הוא גורם של השני, השני גורם לראשון, גורם אחר לא שלא מופיע בנתונים הוא הגורם לשניהם או שאולי מדובר בצירוף מקרים (אתם מוזמנים להיכנס להרצאה הזאת של טום נוטון שמסבירה את ההבדל בין סיבה לקשר בצורה נהדרת). כאשר מגלים קשר בין גורמים, מציינים החוקרים רעיונות שונים אשר יכולים להיות הבסיס לתכנון מחקרים נוספים. אולם עיתונאים אשר קוראים את מסקנות המחקר וגם מדענים אשר מתנסחים בצורה לא זהירה, מבלבלים בין מה שהחוקרים הראו במחקר (לרוב קשר) לבין מה שהחוקרים משערים שאולי הם ימצאו אם יבצעו מחקרים נוספים בכיוון… ההבדל בין השניים הוא בערך כמו ההבדל בין המקצוע שלך לבין מה שרצית לעשות כשתהיה גדול.

 

לסיכום

לסיכום, לא כולנו יכולים לקרוא מחקרים, ואני מקווה שהמאמר הזה יתן לכם לפחות טיפה כיוון או הבנה באיך להסתכל בצורה ביקורתית על "מחקר החדש שמשנה את כל מה שידענו על X"
תהנו חברים, הלכתי לאכול סטייק…


תגובות

תגובות

תגיות

בשר מאמר מחלות מחקר סטטיסטיקה סיבה קורולציה קשר

באותו עניין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *